למרות שאין עוררין כיום לגבי טווח ההשפעה העצום של הסביבה על התפתחות הילד , קיימת הסכמה

בהקשר להשפעה ההדדית בין הילד לבין סביבתו , כלומר יחס האחרים אל הילד מושפע מהמאפיינים

של הילד עצמו

המושג טמפרמנט מתייחס לסגנון או לתבנית של התנהגות אשר מאפיינת את הפרט

טמפרמנט משקף את האופן שבו אדם מבצע פעולות שונות בלי להתייחס לתוכן פעולות אלה

כלומר טמפרמנט עונה על השאלה "איך" בהקשר להתנהגות ולא על השאלה מה

כל אדם אשר חוה ביקור בבית יולדות והזדמן לו להציץ לחדר ילודים יכול בנקל להבחין

:בהבדלים בין התינוקות

יש הבוכים ללא הרף ויש הנמים בשלווה , יש המנסים להרים ראשם ויש הגוררים בקושי את הפנים

על הסדין, יש כאלה הבוכים בקול חלש ויש בקול חזק וצרחני . הבדלים אלה עדיין אינם יכולים להיות

מוסברים ע"י השפעת התנהגות האם אל התינוק מאחר ולא היה סיפק בידה להשפיע , אך הם

עשויים להשפיע על התנהגותה של האם כלפי התינוק

על סמך מחקרים ועבודות מחקר שונות הוצע כי מאפייני הטמפרמנט של ילדים משפיעים על התנהגות

הוריהם מוריהם וחבריהם , על רמת הציפיות שלהם ועל ההעדפות של הילד עצמו בבחירת סוגי

הפעילות הרצויים לו

.כל אחד מגורמים אלה בפני עצמו וכולם יחד יכולים להטביע את חותמם על התפתחותו השכלית של הילד

ילד חייכן , מתקרב לזולת , מעודד קשר חברתי ויש סיכוי סביר שילד כזה יזכה ליותר הזדמנויות של

.תקשורת בינאישית אשר עשויה לעודד למידה מתווכת והכשרתו ללמידות אחרות בעתיד

רבים מכם פנו אלי ושאלו מדוע הילד הפך להיות מרדן , סרבן , רוצה להחליט לבד , פגיע יותר , חצוף יותר

.וכן הלאה. גילאי3-4 נקראים גיל המרד

אנו חווים את גיל המרד גם כאשר הם בני שנתיים בזעיר אנפין , וכמעט כל שנתיים לערך

.צץ לו אותו מרי באופנים ובדרכים שונות

:הילד עובר שינויים מוטורים, קוגנטיבים, רגשיים וחברתיים

הילד מתחיל להתוודע לכוחו הפיזי , ליכולתו השפתית ומבין את רעיון הפעלת המניפולציות ובהתאם

.לכל זאת הילד מנסה את הסביבה שבה הוא חי כל הזמן

הרצון לעשות הכל לבד ולהחליט החלטות מבלי להתחשב ולנווט את מהלך העניינים

.כך שיעשו לפי רצונותיו הם לגיטימים לשלב שבו הוא נמצא

כל ילד הוא אינדיבידואל וקיים שוני והבדל התנהגותי והתפתחותי מילד לילד

.ולכן גם הגישה והדרך שבה ננקוט תהיה שונה וכל מקרה לגופו

בנוסף לכל בל נשכח את החשיפה של ילדינו לאלימות המילולית והפיזית שיש בה המון

מן ההשפעה עליהם כגון טלוויזיה, כבישים ועוד

הילדים שומעים , רואים , מבינים ומפנימים ואינטריגות חברתיות באות לידי ביטוי בכוחנות

באגרסיביות ובוכחנות

מילת המפתח היא – אסרטיביות

.הצבת גבולות ברורים וחד משמעיים , הסברים חוזרים ונישנים והעמדת הדברים בפרופורציות הנכונות

,הילדים עוברים תהליך של ניסוי ותעיה , הם מנסים את המבוגר ואת סביבתם הקרובה

.עלינו פשוט לתת בידם את הכלים הנכונים והמכוונים להתמודדויות רגשיות וחברתיות

ריצי היה הראשון שהגדיר את הציור של הילד כשפת תמונות

הוא הפנה את תשומת לבם של אנשי מקצוע אל ערכו של הציור החופשי כאמצעי הבעה

ופיתוח היכולת האומנותית של הילד והוא אסף מאות ציורים של ילדים

.וגילה שקיימים שלבים ברורים בהתפתחות הציור

הוא גם ראה בציור שפה שמתפתחת לפי חוקיות קבועה והשווה אותה להתפתחות של עמים פרימיטיביים

ובעצם גילה כי הילד ואיש הטבע אינם מסוגלים לצייר כפי שהדברים נראים להם והציורים מבטאים

.את מה שהצייר יודע וזוכר על העצם , הדמות או האירוע

החוקרים טוענים כי הילד עובר בהתפתחותו הגרפית שלבי התבטאות אופיניים לגילו

.והתפתחות זו היא אוניברסלית ומושפעת רק מעט מן הסביבה

הציורים זהים ודומים להפליא : בני אדם , בתים , עצים , חיות

בעזרת הציור ועל פי אופיו ניתן להבין את עולמו הפנימי של הילד ואת צרכיו

תהליך ההתבטאות הגראפית של הילד מקביל בד"כ להתפתחותו הגופנית השכלית והרגשית

:בד"כ אך לא תמיד, וכך בעזרת הציור ניתן לעלות על בעיות שונות

.מוטוריות , קוגנטיביות , רגשיות , וכו' ולנסות לעזור לפתור אותן

שלבים בהתבטאות גרפית

:במיון הציורים נבחין בחמש דרגות ובשתי דרגות משנה בהתפתחות הציור

דרגת השרבוט

דרגת הטרום סכמאטית

דרגת הסכמה

הדרגה הטרום ריאליסטית

דרגת הציור הריאליסטי

הריאליזם הבראשיתי או המוקדם

הריאליזם המתקדם או של בני הנוער

התבוננות בציורי ילדים מאפשרת להבחין בתופעות חוזרות ונשנות האופיניות לגילו של הצייר

.לנתח את הציורים לפי הצורות הגרפיות למיינם ולשייכם לדרגה מסוימת

הגבולות אמנם אינם חדים ובמציאות אין מחיצות ברורות בינהם אך ללא מיון וסיווג הציורים לקבוצות

קשה להתמצא בסבך הקווים ולתפוס את החוקיות שבהן המעברים מצורה אחת של הבעה לאחרת

.היא הדרגתית, ומה גם שלא כל הילדים עוברים בהתפתחותם את כל שלבי ההתבטאות האופיינים

3-4 גילאי

כעת משהילדים גדלו והפכו עצמאיים יותר ומפותחים יותר מבחינה קוגנטיבית

מוטורית ורגשית חברתית

חשוב שישתפו אתנו פעולה בכל הנוגע בזהירות ובאחריות

לגבי הגוף שלהם בפרט והחיים שלהם בכלל

:למשל

יש לנו מיתרי קול וצעקות וצרחות פשוט שוחקים אותם

אסור להתאפק ( אם יש פיפי או קקי ) . לא בריא לשמור פסולת בבטן

לכל "פתח" בגוף יש תפקיד ואסור להכניס חפצים או צעצועים לתוכם

מהאף מריחים מהאוזניים שומעים , מהפה מדברים , שרים , אוכלים ושותים

ומהטוסיק הפות והפין עושים צרכים

הילד חייב לדעת שמחובתו לשמור על עצמו ושחלקים של הגוף אי אפשר לקנות

בשום מקום לא בקניון לא בסופרמרקט ולא במכולת

אנחנו חייבים לשמור על עצמנו

טיפ: האחריות שהילד נוטל בנושא זה, בעיקר בחוץ

יכולה להראות לו שהוא באמת יכול

לחגור חגורת בטיחות

לא לרוץ לכביש

לחצות במעבר חציה

לרכוב על אופניים עם קסדה על הראש

להיות זהיר על המדרכה ועל הכביש כל הזמן

אוניברסלית

בדרך כלל נכרים דגמי התפתחות זהים אצל כל בני האדם : גדילה במגוון כיוונים, שליטה הולכת וגדלה

מודעות רבה יותר לעולם החיצון

אישית

התפתחותו של כל אדם היא יחידה במינה מבחינת הסגנון , הקצב והתכנים הייחודים לה

כל פעילות מתרחשת בבוא זמנה , על פי טבעו האינדיווידואלי של היחיד

כוללת

קשורה גם לרגשות הילד , לפעולות גומלין חברתית, להתפתחות שכלית התפתחות ביכולת הגופנית יוצרת

הזדמנויות חדשות לגדילה רגשית – חברתית – שכלית התכונות הספציפיות המתפתחות מתרחשות בתאום

נקבעת ע"י הבשלה

תכנית השינויים על פיה מתפתח הגוף האנושי

מאפשרת צורות חדשות של התנהגות , התופעות מופיעות בסדר קבוע

מושפעת בהתאם להתנסויות

התנסויות יום יומיות בעולם הפיזי והחברתי , יוצרת מחד הזדמנויות לגדילה ומאידך נותנת כיוון וצורה

לגדילה עצמה

נצברת

האדם הינו סך הכל של התנסויות וגדילתו : כל התפתחות נבנית על התפתחות קודמת . זהו תהליך רצוף

בשלבים

מתמשכת

התפתחות נמשכת לאורך כל החיים

פחד / מאת עדולה

נתתי לעצמי יד"

:שלא אפחד

…ומוזר

! זה עזר

לחושך לא היו עיניים

לראות שזה ילד אחד

"ולא שניים

כולנו פוחדים ! לא רק ילדים צעירים

לילדים העולם עשוי להראות לעיתים גדול , בלתי מובן , ולא נשלט , וכך הם עשויים

.להמציא לעצמם סיפורים הנותנים לו פשר משלהם ולעתים מפחיד

:מרבית הפחדים נלמדים במהלך ההתפתחות , כי יש מעט מאוד פחדים טבעיים מולדים

.כאב, רעש עז ואובדן שליטה

לפחד פן חיובי, זה אשר שומר עלינו מפני פגיעה, כמו הפחד מפני מכוניות בכביש

אשר גורם לנו להביט לצדדים

.ופן שלילי, זה העשוי להשפיע על תפקוד , ולוותר על התנסויות חשובות

.בשורה התחתונה: עלינו לעזור לילד להתמודד עם הפחדים ולא לבטל אותם כאילו הם אינם

היחשפות הדרגתית למקור ומתן עידוד ובטחון הם שיעזרו לילד במאבקים וההתמודדויות

.עם הפחדים שמן הסתם ישתנו להם מגיל לגיל ושלב לשלב

טיפ

הילדודס פוחדים מהחושך בלילה אז נסו פנס כיס קטן תנו לילד את ההרגשה

שהוא מחליט מתי להבריח את החושך

כל מה שאני באמת צריך לדעת לגבי איך לחיות ומה לעשות ואיך

להתנהג למדתי בגן הילדים .

החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת אוניברסיטה אלא דווקא

בארגז החול.

אלה הדברים שלמדתי :

שתפו את החברים בכל .

שחקו בצורה הוגנת .

אל תכו אנשים .

החזירו את הדברים למקומם .

סדרו את הבלגן שלכם .

אל תיקחו דברים שאינם שלכם .

אמרו סליחה אם פגעתם במישהו .

רחצו ידיים לפני האוכל . הורידו את המים בשירותים .

עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב .

הקפידו לחיות חיים מאוזנים – ללמוד קצת לחשוב קצת ,

לצייר, לשיר , לרקוד , לשחק ולעבוד כל יום קצת .

שכבו לנוח כל יום בצהרים .

בצאתכם לעולם , היזהרו ממכוניות , החזיקו ידיים והישארו

יחד .

היו מודעים לדברים הנפלאים. זכרו את הזרע הקטן על מצע

הכותנה:

השורשים מעמיקים , הצמח גדל מעלה ואיש אינו יודע בדיוק

כיצד או מדוע , אבל כולנו כאלה .

ואז זכרו את ספרי הילדים, את אחת המילים הראשונות שלמדתם

המלה הגדולה מכולן – ל ה ס ת כ ל .

כל שעליכם לדעת נמצא איפשהו ברשימה הזאת .

כללי הברזל , אהבה , היגיינה בסיסית . אקולוגיה , פוליטיקה,

שוויון וחיים שפויים .

קחו כל אחד מהפריטים האלה והרחיבו אותו למונחים מתוחכמים

של מבוגרים , ישמו אותו על חיי- המשפחה שלכם , בעבודה,

בממשלה או בעולם !

ותראו שהכל עדיין נכון וברור ויציב .

שערו בנפשכם אינה עולם טוב יותר יכול היה להיות , אילו

כולנו – (העולם כולו ) , היינו מקבלים עוגיות וחלב כל

יום אחה"צ , ואז נשכבים לנוח , עם השמיכות שלנו.

אילו לכל הממשלות הייתה מדיניות בסיסית להחזיר תמיד את

הדברים למקום ולסדר את הבלגן שלהן .

וזה עדיין נכון , ולא משנה בני כמה אתם :

בצאתכם לעולם , כדאי להחזיק ידיים ולהישאר יחד !

( מאת : רוברט פולגום )

הייתי אתמול בבית הדודה ,

אמרתי "שלום" ואמרתי "תודה" ,

אמרתי "סליחה" ו"בבקשה" ,

שאלתי תמיד : "זה מותר"? "את מרשה"?

ואינני יודע כיצד זה קרה –

לפתע נכנס בי הילד הרע

ואמרתי : "את טיפשה"!

ואמא הסמיקה מאוד ואמרה :

"גד, תתבייש ! זה איום ונורא !"

ואבא אמר : "באמת זה לא צחוק !

תלמיד כתה א' נוהג כתינוק !"

איך אסביר להם שזה לא אני ?

זה הילד הרע , שנכנס לי בפנים –

תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה ,

הילד הרע .

שיחקתי אתמול בחצר עם יוכבד

נתתי לה אוטו שלי ורכבת ,

נתתי לה לזכות בגולה

הכי אדומה והכי גדולה !

ואינני יודע כיצד זה קרה –

לפתע נכנס בי הילד הרע,

דחפתי אותה והיא נפלה .

ואמא שלה כעסה ואמרה :

"פרא – אדם ! איום ונורא!"

וסבתא שלה יצאה ואמרה :

" אל תבכי את יודעת שגד ילד רע!"

אז אמרתי לה : "חמורה !"

באמת זה איום הם אינם מבינים —

זה הילד הרע שנכנס לי בפנים .

תמיד הוא נכנס בי בלי כל אזהרה ,

הילד הרע .

"לך מפה!" אני מבקש אותו ,

כי אני רוצה לגרש אותו .

אבל הוא נטפל ונטפל!

כבר ניסיתי הכל , אבל אין לי ברירה.

מה לעשות בו בילד הרע ?

או אולי — כשקצת אגדל —-

יעזוב אותי וחסל .

מה קורה כאשר נפגמת לרגע יכולת השליטה העצמית?

"לאה גולדברג מספרת בשיר על ילד המכיר את הכללים והיודע

את אורחות ההתנהגות המקובלים מבחינה חברתית.

"הילד הרע" עוסק בילד היודע מה נחשב טוב ומה נחשב רע,

ומסוגל להפעיל ראייה עצמית חיצונית – אך התערבות הדחפים

לא תמיד מאפשרת לו לנהוג על פי הכללים הידועים .

כוחותיו לא תמיד מספיקים לו לשמור לאורך זמן על התנהגות

תקנית ונאותה , והבקרה העצמית כושלת כפעם בפעם .

בשיר מוחצן הקונפליקט הפנימי בין הדחף לעשות ככל העולה

על רוחו ובין הצורך להתאים עצמו לדרישות ולנורמות החברתיות.

זהו מאבק קלאסי , וכאשר חווה הילד כישלון במלחמה ב"יצר-

הרע" גורם הדבר צער לסובבים ומבוכה לו עצמו .

ראוי ורצוי לברר ולדון עם הילד בתקריות כאלה ( לבד , ללא

קהל ,ולא בשעת כעס ) :

*** מתי זה קורה לנו ?

*** מה מקשה עלינו להתנהג כפי שאנו יודעים כי ראוי ונכון

להתנהג ?

*** מה אפשר לעשות לאחר המעידה ?

*** איך והאם אפשר לתקן את מה שקרה ?

דיאלוג כזה יעזור לילד לקיים בהמשך דיאלוג פנימי בין הכוחות

המנוגדים הקיימים בו ומבקשים ביטוי .

הילד הרע עשוי להיות נשלט יותר אם מכירים בקיומו , נדברים

אתו , אך אין מאפשרים לו להחזיק בהגה .

חשוב ללמוד לגייס מחילה , קבלה עצמית והבנה לכישלון -

ולא לדון עצמנו לכף חובה כאשר לא נגרם נזק לעצמנו או

לזולת ."

"ותחשבו על זה "

להיות ילד : ילדים מתמודדים

אנתולוגיה לפי נושאים בעריכת יחיעם פדן ועמירם רביב

הוצאת קמחי.

ברוכים הבאים לוורדפרס! זה הפוסט הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!